מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית

למה אתה לא מסתכל לאן שאתה הולך? על קשיי קואורדינציה והשפעתם על תפקודי היום יום

"תמיד הכל נופל לך מהידיים, שים לב שלא תיתקל עוד פעם בשולחן, יש לך שתי ידיים שמאליות, למה אתה לא שם לב לאן שאתה הולך? זוז, אני כבר אעשה את זה.."

 

אני בטוחה שהמשפטים האלה מצלצלים לכם מוכר, אולי כי אתם אומרים אותם לילדים, אולי כי אמרו לכם אותם כשאתם הייתם ילדים.

כך או כך, בואו נשים את הדברים על השולחן-

הילד שלכם לא ממש יכול לשים לב לאן שהוא הולך, וזה למרות שמבחינתו ליבו לגמרי שם, הוא תמיד מסתכל על מה שהוא עושה אבל לא בהכרח רואה, ולא, הוא לא עושה לכם דווקא, בסך הכל יש לו קשיים בקאורדינציה.

ולמרות שאני אומרת "בסך הכל" מדובר בקושי מאד משמעותי שמשפיע על כל תפקודי היום יום שלו- על התפקוד המוטורי הגס והעדין, על היכולת להתארגן, על היכולת להשתלב בקבוצה, על יכולת הלמידה, כמובן על הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלו.

ולפעמים הקושי גורם לו להתבודד, להימנע מכל אינטראקציה מוטורית חברתית ולפעמים להגיב בצורה לגמרי לא מידתית.

 

למה? כי הוא מתוסכל, כי קשה לו. כי הוא לגמרי מבין מה הוא אמור לעשות, והוא לגמרי לגמרי מתכוון לעשות אותו, אבל זה פשוט לא מצליח לו, זה קורה אחרת ממה שהוא התכוון אליו.

וזה גורר בעקבותיו צחקוקים של חברים, ונידוי, ואמירות כאלה ואחרות ובסופו של דבר זה גורם לו להרגיש שמה שהוא לא יעשה, הוא פשוט לא טוב מספיק.

 

הפעם בתוכנית נכיר את הילד המסורבל שלנו. נבין איך התפתחו הקשיים הקואורדינטיביים, איך הם משפיעים על התפקוד שלו ובעיקר איך הוא מרגיש איתם.

ואולי, אולי בסיום התוכנית- נצליח לראות אותו מזוית ראייה קצת אחרת. ממקום יותר מבין וחומל, ממקום כזה המאפשר לדברים אחרים לקרות.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

כי הילד עץ השדה- על הקשר בין תהליכים בטבע לגדילה ולהתפתחות- תוכנית מיוחדת לטו בשבט

טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, וגם לנו כי הרי "האדם עץ השדה" כפי שכתב נתן זך.

האם ידעתם כי בשלוש השנים הראשונות לנטיעת האילן, פירות העץ אסורים לאכילה?

יש הבנה פנימית עמוקה שגדילה, והתפתחות והבשלה לוקחים זמן. וכדי להנות מהם צריך להשקיע את הזמן, למלא את הצרכים המדויקים שהזרע זקוק להם. וכשהפרי ניבט, זוהי רק ראשית דרכו. עוד לא תמה הבשלתו. הוא זקוק לעוד שלוש שנים בטרם יהיה ראוי ומתאים לאכילה בהנאה.

 

ומה הקשר בין האדם לעץ?

כעץ, מתחיל האדם את דרכו כגרעין/ כזרע קטן מלא אנרגיה פוטנציאלית שזקוקה לתנאים אופטימליים כדי לגדול ולהתפתח לעובר ולצאת אל העולם. להיות תינוק. ומרגע יציאתו לעולם הוא זקוק להזנה מדוייקת כזו שתאפשר לו לגדול, להתפתח ולהבשיל.

ומתי הוא מבשיל תשאלו? גם הוא זקוק לשלוש שנים בהן הוא סופג, וסופג, ומתמלא, ומבשיל, ועובר תהליכים.

 

שלוש השנים הראשונות קריטיות בתהליך ההבשלה של הילד. שלוש שנים בהן נדרשת השקעה ומענה מדויק לצרכים. כך שבשנה הרביעית נוכל להנות מתפארתו. אולי יותר נכון להגיד- שהוא יהנה מתפארתו. שיחל את דרכו העצמאית, את הביטוי הייחודי שלו. כי רק ילד מווסת, מבוסס ומאורגן פנימית יכול להנות ממה שיש בו- מגוף פעיל ויציב, מנפש מרגישה ורגישה ומרוח ולב פועמים.

 

אהוד מנור כתב-

"הנה ברוש, לבדו

מול אש ומים"

 

הפעם בתוכנית נצא למסע פילוסופי מרגש בין סודות הטבע ונבכי הילדות. ונבין, אילו תהיליכים בטבע מתקיימים גם אצל התינוקות והילדים שלנו,  מיהו הברוש, למה הוא בין אש ומים ומהי דרכו של עץ אחד.

הצטרפו אלי.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

מה עושים כשהילד בררן?

על בררנות רגשית, חושית ובררנות באכילה.

בואו נדבר על בררנות. כן אני יודעת שהדבר הראשון שעולה לכם לראש זו בררנות באכילה אבל בררנות היא מצב רחב הרבה יותר.

 

בררנות מדברת על צמצום. וצמצום הוא ההיפך ממה שאנחנו מבקשים לעצמנו ולילדים שלנו.

יש כאלה הטוענים שצמצום מוביל למומחיות, שבררנות היא דייקנות ומחברים אותה לשליטה פנימית, לרצון מגובש, לילד שמתעקש על מה שחשוב לו ועל מה שהוא אוהב.

אבל בבררנות אין בחירה חופשית ולכן לא מדובר בשליטה רצונית אלא במציאות נסיבתית.

 

צמצום הופך אותנו לנוקשים, לחרדים משינויים כי לא מספיק התנסינו בדברים אחרים. צמצום מקטין הזדמנויות, פוגע ביכולת שלנו להתרחב, להתקדם, להתפתח. וככל שאנחנו הופכים מצומצמים בתחום אחד יש סיכוי שנהפוך מצומצמים יותר גם בתחומים אחרים.

יש מי שיגיד שצמצום נותן לנו ביטחון. אני אומרת שהוא מגביל אותנו ומעורר בנו חרדה כי היום יום שלנו מלא בשינויים, רובם בלתי צפויים וכדי להתמודד איתם אנחנו צריכים לצבור כמה שיותר התנסויות.

אז למה ילדים מפתחים בררנות? ואיך אפשר לטפל בה?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

איך מגדלים ילדים חברותיים מגיל לידה?

תקופת הקורונה משפיעה על עולמם החברתי של הילדים. הריחוק החברתי, הבידוד, עטית המסכות-מאיימים על היכולות של הילדים לרקום קשרים, לפתח את המיומנויות החברתיות שלהם.

כי כדי להיות חברותיים צריך לא רק לפתח את היכולות המתאימות, צריך להתנסות בהן.

 

למה? כי יכולות חברתיות זה קצת כמו לעשות כושר- ככל שעושים ומתאמנים היכולת עולה ומתפתחת, אבל ברגע שמפסיקים הכושר יורד- גם זה הפיסי, וגם זה החברתי. והילדים שלנו מתאמנים על הכושר החברתי שלהם החל מרגע הלידה, ממש מהימים הראשונים לחיים.

 

למה חשוב שהילדים יהיו חברותיים? כי אנשים בעלי כישורים חברתיים מפותחים מצליחים יותר. הם נוכחים יותר, ניצבים במרכז החברה, והם בעלי יכולת השפעה. הם יודעים לדבר ולהסביר את עצמם, לנהל שיח, לעורר הקשבה, לעניין את הסביבה ולרתום אחרים לשיתוף פעולה. ויותר מזה הם גורמים לנו לרצות להיות בחברתם. ילדים חברותיים לעולם לא יהיו לבד. תמיד יהיה מי שירצה להיות איתם ועבורנו זו ידיעה מרגיעה.

בפרק הבא נתוודע לעולם החברתי של התינוקות והילדים ונבין כיצד הוא מתפתח כבר בשנה הראשונה לחיים.

יש לכם תינוקות? זה הזמן לטפח את היכולות חברתיות.

יש לכם ילדים גדולים המתקשים בשדה החברתי? חשוב שתבינו למה.

כך או כך הצטרפו אלי.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

על מערכת שיווי המשקל והשפעותיה על היציבות הפיסית והרגשית

אחד הדברים שאנחנו מייחלים לו עבור הילדים שלנו זה שיגדלו להיות עם שתי רגלים על הקרקע- משמע שיהיו מחוברים למציאות, יציבים, חזקים. כמו עץ, כזה ששורשיו נטועים כל כך חזק באדמה שזה ממש לא משנה מאיזה כיוון תבוא הרוח ובאיזה עוצמה, או כמה גשם ירד עליו-הוא נשאר יציב כנגד כל ההשתנויות.

במילים אחרות- שיהיה להם סנטר פנימי.

הסנטר הזה מתחבר באופן ישיר ליכולת שלנו לשמור על שיווי משקל- פנימי וחיצוני.

כי כשלא נצליח להחזיק את הגוף, איך נצליח להתפנות ולהחזיק את המחשבות? את הרעיונות שלנו?

 

מערכת שיווי המשקל מייצרת לנו תחושת ביטחון ביכולות שלנו וכשיש יציבות ויש ביטחון אפשר לעוף.

ומה קורה כשהיא לא מייצבת אותנו?

אז נרגיש חוסר ביטחון בגוף שלנו, וכשיש לנו חוסר ביטחון בגוף הוא מחלחל גם למחוזות אחרים- למחשבות, לרגשות. כי הרי אם אני לא יכולה לסמוך על עצמי, על מי או על מה אוכל לסמוך?

 

בפרק זה נכיר את אחת המערכות הכי חשובות לתפקוד היומיומי של הילדים- מערכת שיווי המשקל.

אז החזיקו חזק ושמרו על יציבות- כי עוד רגע מתחילים!

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

איך מגדלים ילדים בריאים ומה הקשר לתהליך ההתפתחות?

שנת 2020 איימה על הבריאות שלנו ושל הילדים שלנו. דיברנו על איומי הדבקה, על הצורך בריחוק, על הישמרות. אבל לא דיברנו על מה אנחנו צריכים לעשות כדי להישאר בריאים.

האם כדי להישאר בריאים אנחנו צריכים רק לא להידבק? או שאולי מדובר בהסתכלות רחבה יותר? במילים אחרות, מה מגדיר את הבריאות שלנו ושל הילדים שלנו?

בריאות מתקשרת לאיכות חיים אבל כשמדובר בתינוקות וילדים, בריאות היא הבסיס להתפתחות תקינה ולהשתלבות בחיי היום יום.

ואם אנחנו צריכים להגדיר מהי בריאות, אנחנו חייבים להגדיר גם מהי מחלה? האם חום הוא מחלה? האם העובדה שאין חום אבל יש הרבה נזלת היא מצב של בריאות?

ילדים מתמודדים עם חולי תדיר. ואומרים לנו- זה טבעי, כולם נדבקים בכניסה לגן והכל יעבור כשהם יגדלו. אבל בפועל החולי התדיר שוחק את הגוף שלהם, את מערכות החיסון שלהם ואת המשאבים הפנימיים בתוכם. וזה מצב שחייב להשתנות.

אנחנו חייבים לפעול לבניית החוסן הפנימי של ילדנו. כדי שיוכלו להתמודד עם איומים מבחוץ, כמו גם עם איומים מהבית, אלה הבאים מתוך הגוף שלהם ובעלי השפעה גדולה יותר. כי רק כשהילדים יהיו חזקים ויציבים מבפנים, הם יוכלו להישמר ולהתמודד עם איומים מבחוץ.

על הגורמים המשפיעים על החיסוניות הפנימית של הילדים על הדרכים לבנות ולחזק אותה.

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

הילד עדין אוכל בלילה? על השפעות האכלות לילה וכלים לגמילה

כמה אנחנו אוהבים לאכול בלילה נכון? לשבת מול הטלוויזיה, לנשנש משהו מנחם וכייפי. זהו סוף היום, ובא לנו ממש להתפנק.

ארוחות לילה הם אחד ההרגלים הכי רווחים שיש.

כל כך רווחים עד שניתן למצוא אותם גם בקרב ילדים ואפילו תינוקות. נכון, הסיבות להן שונות וגם ההקשר אבל ההשלכות שלהן על הגוף- ממש לא.

וכפי שהאכלות לילה משבשות תהליכים שונים בגופינו, כך הן משבשות תהליכים גופניים אצל הילדים שלנו.

וככל שהם צעירים יותר, וגופם נמצא בתהליכי גדילה והתפתחות- כך ההשפעות גדולות ומצטברות.

אפשר להתווכח ולומר שאנחנו אוכלים מתוך בחירה, כשלרוב זה ברור שקצת איבדנו את השליטה על הבחירה.

ומה לגבי הילדים? גם הם אוכלים מתוך בחירה. שלנו, וגם פה אפשר לומר שקצת איבדנו את השליטה.

וכפי שבידינו עומדת הבחירה לעשות שינוי כאשר מדובר בנו, כך עומדת בידינו גם הבחירה לעשות את השינוי כשמדובר בילדים שלנו.

על כל הסיבות ללמה חשוב לילדנו להפסיק לאכול בלילה וכמובן על מתי ואיך עושים את השינוי?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

למה הילד שלכם לא ישן? על הגורמים ההתפתחותיים שמפריעים לשינה

אחד הדברים המשותפים לנו ההורים הוא חוסר בשעות שינה.

זה נכון כמובן לזמן בו אנחנו מגדלים תינוק- בחודשים הראשונים לחיים אז זה אולי טבעי לנו, אבל זה נכון לאורך כל שנות הילדות וכמובן- בגילאים מבוגרים יותר- אם כי אז חוסר השינה נובע כבר מדאגות אחרות.

 

העולם מתחלק לשניים- לתינוקות שהחל מהרגע הראשון ישנים "שינת תינוקות" מתוקה, אולי מתוקה מדי, ולתינוקות וילדים שלא ישנים מהרגע שנולדו.

להם, ולכם ההורים המתמודדים עם הקושי הזה, אני מקדישה את התוכנית של מחר.

 

כולנו מבינים את הצורך בשינה טובה ורציפה. אז למה? למה התינוקות והילדים שלנו לא ישנים?

לא כי יש להם בעיה בשינה עצמה אלא כי משהו מפריע להם לשון!

 

ואם ננסה לחלק את הסיבות המפריעות לשינה לשתי קבוצות עיקריות, נמצא גורמים אוביקטיביים המצויים בילד עצמו ומפריעים לו לישון, וגורמים סביבתיים הקשורים דווקא בנו, ההורים.

 

אז אם אתם מייחלים לעצמכם ולילדים שלכם לילות רצופי שינה, אל תפספסו את הפרק הזה!

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

מה קשר בין תהליך התפתחות המוטורית ליכולות וכישורי למידה?

חוסר ריכוז, הפרעת קשב, קשיים בלמידה, לקויות למידה, חוסר מוטיבציה או קשיים בהתארגנות ללמידה- כולם מתארים מצבים המפריעים ליכולת של הילדים ללמוד.

להפרעות למידה יש סימנים מקדימים המופיעים כבר בגילאים הצעירים, על כך אין עוררין. לרוב מיחסים אותם להבטים גנטיים וההסתכלות הזו מהווה סוג של אישור לקיומה של הבעיה.

ואני, שחוקרת ובוחנת את הקשר שבין תהליכי ההתפתחות לתפקודים היומיומיים של הילדים רוצה לשים בסיומו של הרעיון הזה סימן שאלה ולא סימן קריאה.

 

וכמו תמיד, אני מנסה לשאול למה? למה קיימים סימנים כבר בגילאים מוקדמים? על מה הם מעידים? ובעיקר למה הם מתעוררים בשלבים כל כך מוקדמים?

למרות שיש לנו מחשבה על כך שכישורי למידה מתפתחים לקראת גיל בית הספר, הם מתפתחים כבר מגיל הלידה, מבשילים ככל שהתינוק גדל ובהדרגה מכינים אותו ללמידה מורכבת יותר.

 

אז למה ילדים נבדלים זה מזה ביכולות הלמידה שלהם? למה חלקם מראים קשיים וחלקם לא והאם באמת ההסבר התורשתי הוא ההסבר העיקרי להבדלים?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

איך מגדלים ילד המסוגל לנהל את עצמו

חודשים ארוכים שהילדים שלנו בבית. נאלצים להתמודד עם מציאות בלתי מציאותית. בחלק מהזמן הם מרוחקים מחברים, בחלק מהימים הם לומדים בזום ופתאום יש להם הרבה מאד שעות של כלום.. אין חוגים, אין מפגשים, ובעיקר בעיקר אין מספיק עניין.

 

חלק מהילדים מצליח להתמודד בצורה נהדרת, אולי אפילו מצליח לפרוח בתקופה הזו.

חלק אחר- פחות. מרגיש יותר מדוכדך, חסר מוטיבציה, משועמם, מוצא את עצמו שעות ארוכות מול המסך, אולי במיטה, לפעמים אפילו עם אותה הפיג'מה ימים רבים.

אז למה זה קורה? מה מבדיל בין הילדים האלה לאלה?

 

העתיד כבר כאן. שהעולם שחלמנו עבור הילדים שלנו השתנה, ואיתו הצרכים שלהם והמיומנויות להן הם זקוקים. במיוחד הצורך שלהם ללמוד לנהל את עצמם.

ואולי אמרנו לעצמנו- הם עוד צעירים, יש לנו עוד זמן לזה, קודם שירכשו השכלה, אחכ כל השאר...

נחשו מה? אין לנו ואין להם את הזמן שחשבנו. העולם החדש כבר כאן והוא מחייב אותנו להתגייס, להתעורר, לעשות שינוי.

 

מאיזה גיל אפשר ללמד ילד לנהל את עצמו? מה מניע ילד לנהל את עצמו? איזה ערכים יעזרו לו לנהל את חייו ואיך אנחנו ההורים משתלבים בכל זה?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

איך מתמודדים עם הפרעת אכילה מגיל ינקות? סיפורן של גילי ואלי הקטנה

למה היא כל כך רזה? אתן לא מאכילות אותה? אולי החלב לא מספיק? למה אתן מניקות רק משד אחד? היא בוכה, למה את לא נותנת לה לאכול?

 

"הרגע בו הפנו אותנו למרפאה להפרעות אכילה היה רגע מאד לא פשוט עבורנו. מצד אחד- הרגשתי הקלה גדולה, הנה אני בידיים מקצועיות אני לא צריכה להיות אחראית יותר ולנתב את הדרך, ומצד שני- מה לילדה בת ארבעה חודשים ולהפרעות אכילה?

כעבור כמה שבועות של האבסה סוף סוף אלי עלתה במשקל אבל זאת לא הייתה הילדה שלי.

היא הפכה להיות אפטית, מכונסת, עייפה, עצבנית, הייתה לה עצירות קשה שהביאה אותה למצב של יציאות מדממות וכואבות.. היא אמנם עלתה במשקל אבל כל שאר התשתיות שלה התרסקו..

מהרגע שהבנו שהקושי של אלי קשור בתהליך ההתפתחותי שלה, שינינו את התפיסה ואת המהלך הטיפולי- וזה היה הרגע ששינה הכל"..

גילי ברוור, אמא שלי אלי, בת השנה וחצי מספרת על ההתמודדות שלהן עם הפרעת האכילה של אלי, ועל ההחלטות שלקחו ושינו את כל התמונה.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

על אכילה רגשית בקרב תינוקות וילדים

"הילדה שלי בת שנה וחצי ויש לה אכילה רגשית"- כך היא פתחה את שיחת הטלפון שלה איתי.

שאלתי אותה- "למה את חושבת שזו אכילה רגשית"?

"כי היא כל היום רוצה לאכול. כל פעם שהיא מתוסכלת, או משועממת היא מבקשת לאכול. ותמיד היא מבקשת עוד ועוד. אני יודעת שהיא בטוח שבעה אבל בכל זאת היא מבקשת עוד מנה ולא נרגעת עד שאני נותנת לה אותה".

ואיך את מרגישה עם זה שאלתי?

והיא ענתה, בכנות, "מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני הולכת לישון אני חושבת על האוכל של הילדה. מה יהיה היום? מה אני אכין לה וכמה? מה אני עושה לא נכון שהיא מרגישה כל הזמן צורך לאכול? לפעמים אני מרגישה שזה ממש משתלט עליה ואני לא יודעת איך לעזור לה. ובעיקר מה שמטריד אותי, זה מה יהיה כשהיא תהיה גדולה יותר? מה אז"?

 

המושג אכילה רגשית מתייחס לאכילה שאינה קשורה לתחושת רעב. כלומר, הצורך לאכול עולה בעקבות רגשות שונים שאנחנו חווים- כעס, תסכול, שעמום, חרדה, בלבול, עייפות.

כן, זו אכילה שמתבססת בין היתר על הקשרים רגשיים לא תקינים.

 

למה בין היתר?

כי כאשר מדובר בתינוקות וילדים שנמצאים בתהליכי גדילה והתפתחות אי אפשר לנתק אכילה רגשית מהיבטים התפתחותיים, הבטי ויסות, הרגלים והקשרים התנהגותיים שאנו עושים.

כאשר אנחנו מתייחסים לאכילה כבעיה רגשית, המענה שנחפש לה הוא רגשי.

כאשר נראה את ההקשרים הרחבים יותר- ההתפתחותיים, ההתנהגותיים, הבטי הויסות, נוכל לתת מענה מקיף איכותי ומדוייק יותר, ולרוב בעל השפעות חיוביות טובות הרבה יותר.

 

על איך מתפתחת אכילה רגשית מרגע הלידה ומה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי לווסת אותה?

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

הפרעות אכילה בקרב תינוקות וילדים- קושי רגשי או התפתחותי?

25 אחוזים מהתינוקות, 50-60 אחוזים מהילדים הבריאים וכ- 80 אחוזים מהילדים בעלי הצרכים המיוחדים סובלים מהן. תודו, אלו נתונים מבהילים.

המשמעות שלהם היא שכמעט בכל בית, הילדים, ואתם ההורים מתמודדים עם התופעה.

 

ויש לתופעה צורות ביטוי רבות- השמנה, דרישה מוגברת למזון, סירוב לאכילה, קשיים במעבר למזון מוצק, האכלה תוך שינה, בררנות מרקמים, פליטות או הקאות מרובות, אגירת מזון בפה.

אחד המדדים שלנו לבריאות התינוקות והילדים הוא עניין האכילה. מבחינתנו כל עוד הילד אוכל- הכל בסדר, וכאשר הוא לא אוכל, או לא אוכל טוב- אנחנו מוטרדים.

והחשש הזה מנקר בנו יום יום, שעה שעה, ואנחנו מנסים בכל כוחנו- להציע לו אוכל בדיוק כפי שהוא אוהב, לאפשר לו לאכול מול הטלוויזיה, או באמבטיה- העיקר שיאכל, לפעמים נדמה לנו שהוא לא אכל כלום במהלך היום אז אנחנו משלימים לו ארוחות במהלך הלילה- כי הרי הוא חייב לאכול כדי לגדול.

 

וכבר ניסינו תחרויות, ומדבקות, ופרסים ושידולים- אבל שום דבר לא מייצר שינוי. אולי אפילו המצב הופך ונהיה גרוע יותר ויותר. והתסכול שלנו, והחשש מתגברים.

אז אנחנו כבר לגמרי בטוחים. לילד שלנו יש בעיות רגשיות שמובילות להפרעות אכילה.

 

ורגע לפני שאנחנו נכנסים לסחרחרה שאולי לא נזכור איך לרדת ממנה בזמן- בואו נדבר על זה.

 

נכון, מדובר בקושי תפקודי יומיומי ומשמעותי בהרבה מובנים. אבל האם בהכרח מדובר בקושי רגשי במקורו או שאולי אנחנו צריכים לפתוח את ההסתכלות שלנו גם לכיוונים אחרים?

 

על הסיבות להתפתחות קשיים באכילה בקרב תינוקות וילדים ועל איך הם מתבטאים.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

מה הקשר בין התפתחות מוטורית חושית להתפתחות המוח?

האם לכל ילד יש קצב משלו להתפתחות?

ככל הנראה כן, אבל האם זה זהו מצב מומלץ?

יש מי שמאמין שלכל אחד יש קצב משלו,

יש מי דוגל בחשיבה האומרת שבסוף כולם הולכים,

ויש מי שבטוח שעד החתונה זה יעבור...

 

ואני מאמינה שיש חשיבות לזמן ולקצב. שתהליך ההתפתחות הוא תהליך על רצף של זמן ולא בכדי. ושהחשיבות לזמן ולקצב היא נגזרת של היעדים אליהם התינוק צריך להגיע.

 

לא, לא מדובר במי מגיע ראשון אל היעד, וודאי לא מדובר בהשוואה.

מדובר על תהליך נורולוגי מוטורי, חושי שאמור לתת לתינוק ולילד את מה שהוא זקוק לו כדי לתפקד בצורה מיטבית.

 

אבל זה לא רק עניין של התפתחות הגוף והמוטוריקה. מתברר שזה גם עניין של המוח. ושגם המוח זקוק להתפתחות שתתקיים על רצף ותהיה בתוך חלונות הזמן הנכונים.

שמבחינתו הזמן, הקצב והאופן בו התהליכים מתרחשים משפיע על התפקוד היומיומי של התינוקות והילדים.

 

אז כדי לדבר על העניין הכל כך מהותי הזה הזמנתי לאולפן את ד"ר אורנה גריבובה- ד"ר למדעי המוח שהיא גם מורה ליוגה.

שוחחנו על הקשר בין ההתפתחות המוטורית החושית להתפתחות המוח, על תקופות קריטיות להתפתחות, על איך המוח עושה תהליכי למידה ואיך הם קשורים לתהליך המוטורי,

על ההזנה לה זקוק המוח ועוד.

 

מוזמנים להאזין, להגיב, לשאול שאלות וכמובן לשתף.

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

דילמת המסכים- השפעת המסכים על התפקוד וההתפתחות ועל הדרכים לשלבם באופן מושכל

הפעם בתוכנית מדברים ילדים, על דילמת המסכים.

 

הם נכנסו בסערה לחיינו והפכו למנצחים הגדולים של התקופה. הם באים במגוון צורות וגדלים והם לא פוסחים על אף גיל, גם לא על תינוקות בני מספר חודשים.

הם מספקים לנו הצצה לעולמות אחרים, מרחיבים את הידע שלנו, עוזרים לנו בקניות, בבישול ואפילו שומרים על הילדים. אנחנו לא יכולים לדמיין את החיים שלנו בלעדיהם, וודאי שלא בתקופה הנוכחית.

כן, הם שינו את חיינו באופן דרמטי והם כאן להישאר.

 

אבל, לצד היתרונות הגדולים שהם הביאו לחיינו, הנזקים הולכים ומתגברים- במגוון תחומים והשפעות תפקודיות, בריאותיות, פסיכולוגיות.

 

וכשמדובר בתינוקות וילדים- ההשפעות עוד יותר קריטיות, כי הן מתערבות בתהליך ההתפתחות ומותירות בו חותם.

 

על השפעות המסכים על ילדנו ועל הדרכים לשלב אותם בחיי היום יום.

מוזמנים להאזין, וכמובן לשתף.

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

טונוס נמוך? טונוס מוגבר? מהו הטונוס ואיך הוא משפיע על ההתפתחות?

איך אתם מרגישים את הילד שלכם? האם הוא מרגיש לכם חזק או שאולי רך וגמיש?

האם הוא התפתח מהר? שאולי הוא מהמאחרים יותר?

איך המזג שלו? האם הוא אימפולסיבי או שאולי הוא נינוח ושקט- אולי קצת שקט מדי?

והאם הוא תזזיתי? מוסח בקלות? עובר מדבר לדבר? או שאולי הוא אוהב לשבת לאורך זמן ולשחק משחקי קופסא. הרבה הרבה זמן.

 

ולמה אני שואלת כל כך הרבה שאלות?

כי לכולן, לכולן יש מכנה משותף אחד והוא המתח השרירי.

 

את התוכנית הפעם אני מקדישה לאחד הנושאים הכי חשובים בהתפתחות והתפקוד של התינוקות והילדים- המתח השרירי.

 

מהו המתח השרירי?

מה ההשלכות של מתח מוגבר או נמוך?

ומה אפשר לעשות כדי לווסת אותו?

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

על החיידקים בגוף והשפעתם על בריאות ילדנו

מה הייתם אומרים אם הייתי מספרת לכם שמערכת היחסים הכי חשובה לבריאות של הילדים שלכם היא עם חיידקים? שהגוף שלהם מלא חיידקים? ושכדאי לכם לטפח את מערכת היחסים הזו?

בשנים האחרונות יש שיח מעמיק על המערכת החיידקית בגוף ועל הקשר שלה לבריאות.

זו מערכת שמתחילה להתפתח החל מרגע הלידה והיא משפיעה על כל הבריאות של התינוק והילד, אבל לא רק. היא גם משפיעה על תכונות האופי, על מצב הרוח.

ובניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב כשאנחנו מדברים על חיידקים, הם חיים איתנו בסימביוזה. הם משרתים תפקודים מסוימים בגוף שלנו ואנחנו מספקים להם סביבה מתאימה לעשות זאת.

כשהסימביוזה מתערערת מתפתחות מחלות. ולמרות שנדמה לנו שהילדים נדבקים ממקור חיצוני, במקרים רבים מדובר דווקא בהדבקה פנימית וחוזרת. מהי המערכת החיידקית?

ואיך תוכלו לבנות לילדכם מערכת חיידקית איכותית? כדי ללמוד על הנושא המרתק הזה הזמנתי לאולפן את עינת מזרחי- נטורופתית, מטפלת הוליסטית לתינוקות וילדים, ומרצה

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

איך תתמודדו עם מחלות הילדים בעונת הסתיו

 

אתם מרגישים את זה? את הקרירות באויר? את הריח הזה?

כן, סוף סוף אחרי החום הגדול אפשר לנשום. והנשימה הזו מסמנת לנו התחלה חדשה.

עונה חדשה בפתח, שינוי. עונת הסתיו כבר כאן.

הימים הולכים ומתקצרים, יש פחות שעות אור והטמפרטורות יורדות ויש אפילו עצבות קלה שמתגנבת לגוף. מתחילה תנועה של התכנסות פנימה. גם בטבע וגם בגוף שלנו.

 

והתנועה המנוגדת להתכנסות היא ההתפרצות החוצה. וזו בדיוק התקופה בה התינוקות והילדים שלנו חווים התפרצויות של אלרגיות, ופריחות, ובמקום לנשום טוב יותר הם מתקשים, ומתמלאים בליחה, נזלת ושעולים. המערכות הנושמות מתקשות להסתגל.

 

את הפרק הזה נקדיש לסתיו. לקשר בינו לבין מצבי החולי שהתינוקות והילדים שלנו מתמודדים איתם ולדרכים שבהן נוכל לעזור להם.

מוזמנים להאזין להמון מידע ומלא טיפים חשובים!

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

סגר, סטרס וילדים רגישים

עוד רגע נכנסים לסגר שני. ולמרות שהילדים בבית, מה שאמור לתת להם ביטחון, משהו עמוק בשגרה ובביטחון שלהם מתערער.

כי הרי אנחנו לא באמת במציאות רגילה..

כולנו בבית, לא הולכים לעבודה, ממעטעם לצאת, יש דיבורים על מחלה/מגיפה, במשפחות רבות רף המתח גבוה ויש פחות פניות לילדים – זו לא באמת חווית חופש.

והדבר הבאמת בעייתי הוא ששום שגרה לא נמשכת זמן רב. אנחנו עוברים משגרה לשגרה לשגרה..

חלק מהילדים מצליח להסתגל בקלות, אבל-

מה עם הילדים הרגישים יותר?

אלה שמתקשים להתמודד עם שינויים?

אלה שלוקח להם זמן רב להסתגל ועד שהם מצליחים להסתגל השגרה משתנה?

מה איתם? מה קורה להם בפנים?

את התוכנית מחר נקדיש להם, לילדים הרגישים החווים חווית סטרס.

נדבר על איך הם מרגישים, איך הסטרס משפיע עליהם ועל הדרכים שלנו ההורים לתת להם מענה ולעזור להם לעבור את התקופה הזו בטוב

מדברים ילדים- מתחילים!

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

לקראת השנה החדשה- על המתנות שנוכל אנו ההורים לתת לילדנו

ראש השנה כבר פה והוא משרה עלינו התרגשות והתחדשות.

זהו היום הפותח את עשרת ימי התשובה. הימים המזמנים לנו הזדמנות לתיקון, לתשובה, לשינוי, ולהתחלה חדשה.

אלה ימים של חשבון נפש ובעיקר של התכווננות לשינוי.

והפעם אני מייחדת את התוכנית להתכווננות שלנו ההורים לשנה החדשה. לבחירות שלנו עבור הילדים שלנו.

למחשבות הפנימיות העמוקות ביותר שלנו, של מה היינו רוצים לשנות ולעשות אחרת השנה?

מה המתנות שנרצה לתת לילדנו השנה, כך שיוכלו לגדול ולהתפתח בצורה מיטבית?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.