מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית

דמיינו לכם ארוחת ערב משפחתית- כולנו, אנחנו והילדים יושבים מסביב לשולחן.

והשולחן מפיץ ריחות שונים, ויש הרבה רעש ובתוך כל זה מתנהלת שיחה.

ולפעמים אנחנו צוחקים, לפעמים האחד מתפרץ לדברי השני, אבל בסופו של דבר אנחנו מצליחים להחליף רעיונות, לצחוק, להתרגש, ולהנות.

איך זה קרה? איך זה שבתוך כל עומס הגירויים הזה הצלחנו לנהל שיחה ואפילו להנות?

כי עשינו תהליך של ויסות חושי!

 

הצלחנו בכל רגע ורגע לבחור לאיזה גירוי להפנות את הקשב ולהגיב לו בצורה מתאימה.

כי מה קורה כשאנחנו לא מצליחים לעשות תהליך של ויסות?

יתכן ונרגיש כל כך מוצפים מהגירויים שכל מה שנרצה לעשות זה להתרחק, להתבודד, להימנע מכל האינטראקציה סביבנו.

לפעמים ההצפה כל כך גדולה שממש נרגיש אותה בגוף- בכאב ראש, בדפיקות לב, בבחילה.

ולפעמים למרות שיש מסביבנו המון גירויים- אנחנו לא נרגיש בהם בכלל. ונרצה להגביר את המסיקה, ונדבר בקום רם, ואם האוכל לא חריף ממש, אבל ממש ממש- ככל הנראה שלא מספיק נרגיש את הטעם שלו.

 

וכל זה כשאנחנו מבוגרים ויש לנו כלים להתמודד.

אבל מה קורה כשהילדים שלנו מתמודדים עם קשיים בויסות החושי? אז ההשפעות מרחיקות לכת הרבה יותר.

בפרק הזה נבין את הילדים שלנו, אלה שמתקשים להיות מווסתים.

נבין איך כשהם אומרים לא הם אולי מתכוונים לכך שכואב להם, שמפחיד אותם, שמגעיל אותם,

ואיך כשהם מבקשים עוד ועוד ועוד זה לא תמיד מתוך רצון אמיתי אלא מצורך שהם לא מצליחים למלא.

 

על מהם קשים בויסות החושי, כיצד הם נגרמים ואיך אפשר להקל עליהם? מוזמנים להאזין

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

איזו אמא את?

ועכשיו, אחרי שאולי לקחת לעצמך רגע לחשוב איך היית מגדירה את האמהות שלך אני רוצה לשאול אותך- איזו אמא היית רוצה להיות?

כי פעמים רבות יש פער. יש פער בין האמא שאנחנו חושבות שנהיה, אולי אפילו מתכננות שנהיה, לבין אמא שהחיים גורמים לנו להיות.

והפער הזה מייצר מתח- מתח מתמיד. בין הרצון לממש את האמהות כפי שאנחנו מאמינות או רוצות לעצמינו, לבין האינטינסיביות הזו, היומיומית שלא מאפשרת לנו להיות מספיק אותנטיות לעצמנו.

כי הרי תמיד יש משהו לעשות, איפשהו להיות, מישהו לקחת, מישהו להחזיר- ואיכשהו השיחה הזו, ביננו לבין עצמנו נדחקת פנימה, למקום הזה שאת אומרת לעצמך שכשיהיה לך רגע פנאי לעצמך תגיעי אליו.

דווקא בשבוע שבו ציינו את יום האשה הבינלאומי, בימים שלפני חג הפסח שמזמין אותנו לנקות כל פינה ופינה- בלב שלנו, במחשבה שלנו- אני מרגישה שבשל הזמן, שהגיע הרגע שנרשה לעצמנו לעשות את השיח הזה. השיח שמאפשר לנו לבדוק- איזו אמהות אנחנו רוצות להיות.

אמא תקתקתנית? Supermom? , אמא בשליטה? או אולי פשוט אמא- נוכחת בזמן וברגע?

 

בפרק הבא אני מארחת את Adi Okrat Paz- אמא לשתי בנות מתוקות, מורה רוחנית ומתקשרת, ומחברת ליעוד לשיחה על האמהות המודרנית והשפעותיה ועל איך אפשר להכניס בה גם קצת אנרגיה אחרת.

מוזמנים להאזין.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

הוא בן שש וחצי, בכיתה א'. כשהוא יושב בכיתה הוא מתקשה להחזיק את עצמו יציב. אז הוא משתרך לאחור, נשען על המשענת או על הקיר ומשהו בגוף שלו משדר עייפות וחוסר נוכחות.

לא נוח לו אז הוא זז ונע, ומחליף תנוחה, ואחרי זמן מה, הוא מתעייף ונשכב על השולחן, מתקשה להחזיק את הגוף שלו יציב. הוא חסר ריכוז, נראה כלא מחובר. הוא מעדיף לא לכתוב כי הוא מתעייף מהר מאד, אז הוא שומט את העיפרון. המורה אומרת שהוא מנותק.

וכשהוא נעמד הוא כפוף, גופו שמוט לפנים- אמא שלו כל הזמן אומרת לו- תזדקף! והוא מצליח להחזיק לשנייה ואז שוב, גופו נשמט לפנים.

מי זה הילד הזה? זהו הילד שחגורת הכתפיים שלו חלשה.

 

כ- 75 אחוזים מהתינוקות והילדים סובלים מחולשה בחגורת הכתפיים. חולשה שמשפיעה על המון תפקודים יומיומיים. וזו ממש לא מציאות שצריך להסכים איתה. כי בסך הכל מדובר על חולשה שרירית שאפשר וצריך לתת לה מענה.

למה תינוקות וילדים רבים כל כך מציגים חגורת כתפיים חלשה? איך החולשה הזו תשפיע כמעט על כל תחום בחייהם? ואיך אפשר לחזק אותה בבית?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

הורות היא לא רק תפקיד שלקחנו על עצמנו מבחירה, זו ההוויה שלנו.

וכהורים, יש לנו תפקיד- לגדל ילדים שיוכלו לנהל את עצמם בחיים. שיהיו עצמאיים, בעלי מעוף ותושייה, שידעו לנהל מערכות יחסים בצורה טובה, שידעו לעמוד על שלהם, שיהיו בעלי אורך נשימה וסבלנות לצד תשוקה פנימית לפעול, לעשות ולהתקדם, שתהיה בהם התבונה לבחור ולפעול נכון.

אבל איך למען השם עושים את זה? האם אפשר לבקש מנואל מדויק? זהו שלא.

את המנואל הזה צריך לבנות תוך כדי תנועה, והוא צריך להתאים את עצמו בכל זמן למה שקורה בשטח- למה שהילד מראה לנו, לגיל שלו, לתקופה, להתמודדויות השונות.

כן, כדי לממש את החלום, עלינו לזכור כהורים שיש לנו אחריות להתפתח. להתפתח במקום האישי וההורי, לבחון את האופן בו אנחנו מתנהלים והאם הוא אכן מקדם אותנו לכיוון המטרה. האם ההורה שאני היום מקרב את הילד שלי עוד קצת למימוש שלו את עצמו?

ביום המשפחה נדבר עלינו, ההורים. וננסה ביחד לברר- מה הסגנון ההורי שלנו והאם הוא מתכתב עם מה שחלמנו לעצמנו שנהיה? עד כמה אנחנו מצליחים לעשות הפרדות- ביננו לבין הילדים שלנו? בין היכולת שלנו לתת מענה לצורך לבין הצבת דרישות? ומה קשר בין כל אלה לאהבה ללא תנאי?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

"תמיד הכל נופל לך מהידיים, שים לב שלא תיתקל עוד פעם בשולחן, יש לך שתי ידיים שמאליות, למה אתה לא שם לב לאן שאתה הולך? זוז, אני כבר אעשה את זה.."

 

אני בטוחה שהמשפטים האלה מצלצלים לכם מוכר, אולי כי אתם אומרים אותם לילדים, אולי כי אמרו לכם אותם כשאתם הייתם ילדים.

כך או כך, בואו נשים את הדברים על השולחן-

הילד שלכם לא ממש יכול לשים לב לאן שהוא הולך, וזה למרות שמבחינתו ליבו לגמרי שם, הוא תמיד מסתכל על מה שהוא עושה אבל לא בהכרח רואה, ולא, הוא לא עושה לכם דווקא, בסך הכל יש לו קשיים בקאורדינציה.

ולמרות שאני אומרת "בסך הכל" מדובר בקושי מאד משמעותי שמשפיע על כל תפקודי היום יום שלו- על התפקוד המוטורי הגס והעדין, על היכולת להתארגן, על היכולת להשתלב בקבוצה, על יכולת הלמידה, כמובן על הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלו.

ולפעמים הקושי גורם לו להתבודד, להימנע מכל אינטראקציה מוטורית חברתית ולפעמים להגיב בצורה לגמרי לא מידתית.

 

למה? כי הוא מתוסכל, כי קשה לו. כי הוא לגמרי מבין מה הוא אמור לעשות, והוא לגמרי לגמרי מתכוון לעשות אותו, אבל זה פשוט לא מצליח לו, זה קורה אחרת ממה שהוא התכוון אליו.

וזה גורר בעקבותיו צחקוקים של חברים, ונידוי, ואמירות כאלה ואחרות ובסופו של דבר זה גורם לו להרגיש שמה שהוא לא יעשה, הוא פשוט לא טוב מספיק.

 

הפעם בתוכנית נכיר את הילד המסורבל שלנו. נבין איך התפתחו הקשיים הקואורדינטיביים, איך הם משפיעים על התפקוד שלו ובעיקר איך הוא מרגיש איתם.

ואולי, אולי בסיום התוכנית- נצליח לראות אותו מזוית ראייה קצת אחרת. ממקום יותר מבין וחומל, ממקום כזה המאפשר לדברים אחרים לקרות.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, וגם לנו כי הרי "האדם עץ השדה" כפי שכתב נתן זך.

האם ידעתם כי בשלוש השנים הראשונות לנטיעת האילן, פירות העץ אסורים לאכילה?

יש הבנה פנימית עמוקה שגדילה, והתפתחות והבשלה לוקחים זמן. וכדי להנות מהם צריך להשקיע את הזמן, למלא את הצרכים המדויקים שהזרע זקוק להם. וכשהפרי ניבט, זוהי רק ראשית דרכו. עוד לא תמה הבשלתו. הוא זקוק לעוד שלוש שנים בטרם יהיה ראוי ומתאים לאכילה בהנאה.

 

ומה הקשר בין האדם לעץ?

כעץ, מתחיל האדם את דרכו כגרעין/ כזרע קטן מלא אנרגיה פוטנציאלית שזקוקה לתנאים אופטימליים כדי לגדול ולהתפתח לעובר ולצאת אל העולם. להיות תינוק. ומרגע יציאתו לעולם הוא זקוק להזנה מדוייקת כזו שתאפשר לו לגדול, להתפתח ולהבשיל.

ומתי הוא מבשיל תשאלו? גם הוא זקוק לשלוש שנים בהן הוא סופג, וסופג, ומתמלא, ומבשיל, ועובר תהליכים.

 

שלוש השנים הראשונות קריטיות בתהליך ההבשלה של הילד. שלוש שנים בהן נדרשת השקעה ומענה מדויק לצרכים. כך שבשנה הרביעית נוכל להנות מתפארתו. אולי יותר נכון להגיד- שהוא יהנה מתפארתו. שיחל את דרכו העצמאית, את הביטוי הייחודי שלו. כי רק ילד מווסת, מבוסס ומאורגן פנימית יכול להנות ממה שיש בו- מגוף פעיל ויציב, מנפש מרגישה ורגישה ומרוח ולב פועמים.

 

אהוד מנור כתב-

"הנה ברוש, לבדו

מול אש ומים"

 

הפעם בתוכנית נצא למסע פילוסופי מרגש בין סודות הטבע ונבכי הילדות. ונבין, אילו תהיליכים בטבע מתקיימים גם אצל התינוקות והילדים שלנו,  מיהו הברוש, למה הוא בין אש ומים ומהי דרכו של עץ אחד.

הצטרפו אלי.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

על בררנות רגשית, חושית ובררנות באכילה.

בואו נדבר על בררנות. כן אני יודעת שהדבר הראשון שעולה לכם לראש זו בררנות באכילה אבל בררנות היא מצב רחב הרבה יותר.

 

בררנות מדברת על צמצום. וצמצום הוא ההיפך ממה שאנחנו מבקשים לעצמנו ולילדים שלנו.

יש כאלה הטוענים שצמצום מוביל למומחיות, שבררנות היא דייקנות ומחברים אותה לשליטה פנימית, לרצון מגובש, לילד שמתעקש על מה שחשוב לו ועל מה שהוא אוהב.

אבל בבררנות אין בחירה חופשית ולכן לא מדובר בשליטה רצונית אלא במציאות נסיבתית.

 

צמצום הופך אותנו לנוקשים, לחרדים משינויים כי לא מספיק התנסינו בדברים אחרים. צמצום מקטין הזדמנויות, פוגע ביכולת שלנו להתרחב, להתקדם, להתפתח. וככל שאנחנו הופכים מצומצמים בתחום אחד יש סיכוי שנהפוך מצומצמים יותר גם בתחומים אחרים.

יש מי שיגיד שצמצום נותן לנו ביטחון. אני אומרת שהוא מגביל אותנו ומעורר בנו חרדה כי היום יום שלנו מלא בשינויים, רובם בלתי צפויים וכדי להתמודד איתם אנחנו צריכים לצבור כמה שיותר התנסויות.

אז למה ילדים מפתחים בררנות? ואיך אפשר לטפל בה?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

תקופת הקורונה משפיעה על עולמם החברתי של הילדים. הריחוק החברתי, הבידוד, עטית המסכות-מאיימים על היכולות של הילדים לרקום קשרים, לפתח את המיומנויות החברתיות שלהם.

כי כדי להיות חברותיים צריך לא רק לפתח את היכולות המתאימות, צריך להתנסות בהן.

 

למה? כי יכולות חברתיות זה קצת כמו לעשות כושר- ככל שעושים ומתאמנים היכולת עולה ומתפתחת, אבל ברגע שמפסיקים הכושר יורד- גם זה הפיסי, וגם זה החברתי. והילדים שלנו מתאמנים על הכושר החברתי שלהם החל מרגע הלידה, ממש מהימים הראשונים לחיים.

 

למה חשוב שהילדים יהיו חברותיים? כי אנשים בעלי כישורים חברתיים מפותחים מצליחים יותר. הם נוכחים יותר, ניצבים במרכז החברה, והם בעלי יכולת השפעה. הם יודעים לדבר ולהסביר את עצמם, לנהל שיח, לעורר הקשבה, לעניין את הסביבה ולרתום אחרים לשיתוף פעולה. ויותר מזה הם גורמים לנו לרצות להיות בחברתם. ילדים חברותיים לעולם לא יהיו לבד. תמיד יהיה מי שירצה להיות איתם ועבורנו זו ידיעה מרגיעה.

בפרק הבא נתוודע לעולם החברתי של התינוקות והילדים ונבין כיצד הוא מתפתח כבר בשנה הראשונה לחיים.

יש לכם תינוקות? זה הזמן לטפח את היכולות חברתיות.

יש לכם ילדים גדולים המתקשים בשדה החברתי? חשוב שתבינו למה.

כך או כך הצטרפו אלי.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

אחד הדברים שאנחנו מייחלים לו עבור הילדים שלנו זה שיגדלו להיות עם שתי רגלים על הקרקע- משמע שיהיו מחוברים למציאות, יציבים, חזקים. כמו עץ, כזה ששורשיו נטועים כל כך חזק באדמה שזה ממש לא משנה מאיזה כיוון תבוא הרוח ובאיזה עוצמה, או כמה גשם ירד עליו-הוא נשאר יציב כנגד כל ההשתנויות.

במילים אחרות- שיהיה להם סנטר פנימי.

הסנטר הזה מתחבר באופן ישיר ליכולת שלנו לשמור על שיווי משקל- פנימי וחיצוני.

כי כשלא נצליח להחזיק את הגוף, איך נצליח להתפנות ולהחזיק את המחשבות? את הרעיונות שלנו?

 

מערכת שיווי המשקל מייצרת לנו תחושת ביטחון ביכולות שלנו וכשיש יציבות ויש ביטחון אפשר לעוף.

ומה קורה כשהיא לא מייצבת אותנו?

אז נרגיש חוסר ביטחון בגוף שלנו, וכשיש לנו חוסר ביטחון בגוף הוא מחלחל גם למחוזות אחרים- למחשבות, לרגשות. כי הרי אם אני לא יכולה לסמוך על עצמי, על מי או על מה אוכל לסמוך?

 

בפרק זה נכיר את אחת המערכות הכי חשובות לתפקוד היומיומי של הילדים- מערכת שיווי המשקל.

אז החזיקו חזק ושמרו על יציבות- כי עוד רגע מתחילים!

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

שנת 2020 איימה על הבריאות שלנו ושל הילדים שלנו. דיברנו על איומי הדבקה, על הצורך בריחוק, על הישמרות. אבל לא דיברנו על מה אנחנו צריכים לעשות כדי להישאר בריאים.

האם כדי להישאר בריאים אנחנו צריכים רק לא להידבק? או שאולי מדובר בהסתכלות רחבה יותר? במילים אחרות, מה מגדיר את הבריאות שלנו ושל הילדים שלנו?

בריאות מתקשרת לאיכות חיים אבל כשמדובר בתינוקות וילדים, בריאות היא הבסיס להתפתחות תקינה ולהשתלבות בחיי היום יום.

ואם אנחנו צריכים להגדיר מהי בריאות, אנחנו חייבים להגדיר גם מהי מחלה? האם חום הוא מחלה? האם העובדה שאין חום אבל יש הרבה נזלת היא מצב של בריאות?

ילדים מתמודדים עם חולי תדיר. ואומרים לנו- זה טבעי, כולם נדבקים בכניסה לגן והכל יעבור כשהם יגדלו. אבל בפועל החולי התדיר שוחק את הגוף שלהם, את מערכות החיסון שלהם ואת המשאבים הפנימיים בתוכם. וזה מצב שחייב להשתנות.

אנחנו חייבים לפעול לבניית החוסן הפנימי של ילדנו. כדי שיוכלו להתמודד עם איומים מבחוץ, כמו גם עם איומים מהבית, אלה הבאים מתוך הגוף שלהם ובעלי השפעה גדולה יותר. כי רק כשהילדים יהיו חזקים ויציבים מבפנים, הם יוכלו להישמר ולהתמודד עם איומים מבחוץ.

על הגורמים המשפיעים על החיסוניות הפנימית של הילדים על הדרכים לבנות ולחזק אותה.

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

כמה אנחנו אוהבים לאכול בלילה נכון? לשבת מול הטלוויזיה, לנשנש משהו מנחם וכייפי. זהו סוף היום, ובא לנו ממש להתפנק.

ארוחות לילה הם אחד ההרגלים הכי רווחים שיש.

כל כך רווחים עד שניתן למצוא אותם גם בקרב ילדים ואפילו תינוקות. נכון, הסיבות להן שונות וגם ההקשר אבל ההשלכות שלהן על הגוף- ממש לא.

וכפי שהאכלות לילה משבשות תהליכים שונים בגופינו, כך הן משבשות תהליכים גופניים אצל הילדים שלנו.

וככל שהם צעירים יותר, וגופם נמצא בתהליכי גדילה והתפתחות- כך ההשפעות גדולות ומצטברות.

אפשר להתווכח ולומר שאנחנו אוכלים מתוך בחירה, כשלרוב זה ברור שקצת איבדנו את השליטה על הבחירה.

ומה לגבי הילדים? גם הם אוכלים מתוך בחירה. שלנו, וגם פה אפשר לומר שקצת איבדנו את השליטה.

וכפי שבידינו עומדת הבחירה לעשות שינוי כאשר מדובר בנו, כך עומדת בידינו גם הבחירה לעשות את השינוי כשמדובר בילדים שלנו.

על כל הסיבות ללמה חשוב לילדנו להפסיק לאכול בלילה וכמובן על מתי ואיך עושים את השינוי?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

אחד הדברים המשותפים לנו ההורים הוא חוסר בשעות שינה.

זה נכון כמובן לזמן בו אנחנו מגדלים תינוק- בחודשים הראשונים לחיים אז זה אולי טבעי לנו, אבל זה נכון לאורך כל שנות הילדות וכמובן- בגילאים מבוגרים יותר- אם כי אז חוסר השינה נובע כבר מדאגות אחרות.

 

העולם מתחלק לשניים- לתינוקות שהחל מהרגע הראשון ישנים "שינת תינוקות" מתוקה, אולי מתוקה מדי, ולתינוקות וילדים שלא ישנים מהרגע שנולדו.

להם, ולכם ההורים המתמודדים עם הקושי הזה, אני מקדישה את התוכנית של מחר.

 

כולנו מבינים את הצורך בשינה טובה ורציפה. אז למה? למה התינוקות והילדים שלנו לא ישנים?

לא כי יש להם בעיה בשינה עצמה אלא כי משהו מפריע להם לשון!

 

ואם ננסה לחלק את הסיבות המפריעות לשינה לשתי קבוצות עיקריות, נמצא גורמים אוביקטיביים המצויים בילד עצמו ומפריעים לו לישון, וגורמים סביבתיים הקשורים דווקא בנו, ההורים.

 

אז אם אתם מייחלים לעצמכם ולילדים שלכם לילות רצופי שינה, אל תפספסו את הפרק הזה!

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

חוסר ריכוז, הפרעת קשב, קשיים בלמידה, לקויות למידה, חוסר מוטיבציה או קשיים בהתארגנות ללמידה- כולם מתארים מצבים המפריעים ליכולת של הילדים ללמוד.

להפרעות למידה יש סימנים מקדימים המופיעים כבר בגילאים הצעירים, על כך אין עוררין. לרוב מיחסים אותם להבטים גנטיים וההסתכלות הזו מהווה סוג של אישור לקיומה של הבעיה.

ואני, שחוקרת ובוחנת את הקשר שבין תהליכי ההתפתחות לתפקודים היומיומיים של הילדים רוצה לשים בסיומו של הרעיון הזה סימן שאלה ולא סימן קריאה.

 

וכמו תמיד, אני מנסה לשאול למה? למה קיימים סימנים כבר בגילאים מוקדמים? על מה הם מעידים? ובעיקר למה הם מתעוררים בשלבים כל כך מוקדמים?

למרות שיש לנו מחשבה על כך שכישורי למידה מתפתחים לקראת גיל בית הספר, הם מתפתחים כבר מגיל הלידה, מבשילים ככל שהתינוק גדל ובהדרגה מכינים אותו ללמידה מורכבת יותר.

 

אז למה ילדים נבדלים זה מזה ביכולות הלמידה שלהם? למה חלקם מראים קשיים וחלקם לא והאם באמת ההסבר התורשתי הוא ההסבר העיקרי להבדלים?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

חודשים ארוכים שהילדים שלנו בבית. נאלצים להתמודד עם מציאות בלתי מציאותית. בחלק מהזמן הם מרוחקים מחברים, בחלק מהימים הם לומדים בזום ופתאום יש להם הרבה מאד שעות של כלום.. אין חוגים, אין מפגשים, ובעיקר בעיקר אין מספיק עניין.

 

חלק מהילדים מצליח להתמודד בצורה נהדרת, אולי אפילו מצליח לפרוח בתקופה הזו.

חלק אחר- פחות. מרגיש יותר מדוכדך, חסר מוטיבציה, משועמם, מוצא את עצמו שעות ארוכות מול המסך, אולי במיטה, לפעמים אפילו עם אותה הפיג'מה ימים רבים.

אז למה זה קורה? מה מבדיל בין הילדים האלה לאלה?

 

העתיד כבר כאן. שהעולם שחלמנו עבור הילדים שלנו השתנה, ואיתו הצרכים שלהם והמיומנויות להן הם זקוקים. במיוחד הצורך שלהם ללמוד לנהל את עצמם.

ואולי אמרנו לעצמנו- הם עוד צעירים, יש לנו עוד זמן לזה, קודם שירכשו השכלה, אחכ כל השאר...

נחשו מה? אין לנו ואין להם את הזמן שחשבנו. העולם החדש כבר כאן והוא מחייב אותנו להתגייס, להתעורר, לעשות שינוי.

 

מאיזה גיל אפשר ללמד ילד לנהל את עצמו? מה מניע ילד לנהל את עצמו? איזה ערכים יעזרו לו לנהל את חייו ואיך אנחנו ההורים משתלבים בכל זה?

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

למה היא כל כך רזה? אתן לא מאכילות אותה? אולי החלב לא מספיק? למה אתן מניקות רק משד אחד? היא בוכה, למה את לא נותנת לה לאכול?

 

"הרגע בו הפנו אותנו למרפאה להפרעות אכילה היה רגע מאד לא פשוט עבורנו. מצד אחד- הרגשתי הקלה גדולה, הנה אני בידיים מקצועיות אני לא צריכה להיות אחראית יותר ולנתב את הדרך, ומצד שני- מה לילדה בת ארבעה חודשים ולהפרעות אכילה?

כעבור כמה שבועות של האבסה סוף סוף אלי עלתה במשקל אבל זאת לא הייתה הילדה שלי.

היא הפכה להיות אפטית, מכונסת, עייפה, עצבנית, הייתה לה עצירות קשה שהביאה אותה למצב של יציאות מדממות וכואבות.. היא אמנם עלתה במשקל אבל כל שאר התשתיות שלה התרסקו..

מהרגע שהבנו שהקושי של אלי קשור בתהליך ההתפתחותי שלה, שינינו את התפיסה ואת המהלך הטיפולי- וזה היה הרגע ששינה הכל"..

גילי ברוור, אמא שלי אלי, בת השנה וחצי מספרת על ההתמודדות שלהן עם הפרעת האכילה של אלי, ועל ההחלטות שלקחו ושינו את כל התמונה.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

"הילדה שלי בת שנה וחצי ויש לה אכילה רגשית"- כך היא פתחה את שיחת הטלפון שלה איתי.

שאלתי אותה- "למה את חושבת שזו אכילה רגשית"?

"כי היא כל היום רוצה לאכול. כל פעם שהיא מתוסכלת, או משועממת היא מבקשת לאכול. ותמיד היא מבקשת עוד ועוד. אני יודעת שהיא בטוח שבעה אבל בכל זאת היא מבקשת עוד מנה ולא נרגעת עד שאני נותנת לה אותה".

ואיך את מרגישה עם זה שאלתי?

והיא ענתה, בכנות, "מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני הולכת לישון אני חושבת על האוכל של הילדה. מה יהיה היום? מה אני אכין לה וכמה? מה אני עושה לא נכון שהיא מרגישה כל הזמן צורך לאכול? לפעמים אני מרגישה שזה ממש משתלט עליה ואני לא יודעת איך לעזור לה. ובעיקר מה שמטריד אותי, זה מה יהיה כשהיא תהיה גדולה יותר? מה אז"?

 

המושג אכילה רגשית מתייחס לאכילה שאינה קשורה לתחושת רעב. כלומר, הצורך לאכול עולה בעקבות רגשות שונים שאנחנו חווים- כעס, תסכול, שעמום, חרדה, בלבול, עייפות.

כן, זו אכילה שמתבססת בין היתר על הקשרים רגשיים לא תקינים.

 

למה בין היתר?

כי כאשר מדובר בתינוקות וילדים שנמצאים בתהליכי גדילה והתפתחות אי אפשר לנתק אכילה רגשית מהיבטים התפתחותיים, הבטי ויסות, הרגלים והקשרים התנהגותיים שאנו עושים.

כאשר אנחנו מתייחסים לאכילה כבעיה רגשית, המענה שנחפש לה הוא רגשי.

כאשר נראה את ההקשרים הרחבים יותר- ההתפתחותיים, ההתנהגותיים, הבטי הויסות, נוכל לתת מענה מקיף איכותי ומדוייק יותר, ולרוב בעל השפעות חיוביות טובות הרבה יותר.

 

על איך מתפתחת אכילה רגשית מרגע הלידה ומה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי לווסת אותה?

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

25 אחוזים מהתינוקות, 50-60 אחוזים מהילדים הבריאים וכ- 80 אחוזים מהילדים בעלי הצרכים המיוחדים סובלים מהן. תודו, אלו נתונים מבהילים.

המשמעות שלהם היא שכמעט בכל בית, הילדים, ואתם ההורים מתמודדים עם התופעה.

 

ויש לתופעה צורות ביטוי רבות- השמנה, דרישה מוגברת למזון, סירוב לאכילה, קשיים במעבר למזון מוצק, האכלה תוך שינה, בררנות מרקמים, פליטות או הקאות מרובות, אגירת מזון בפה.

אחד המדדים שלנו לבריאות התינוקות והילדים הוא עניין האכילה. מבחינתנו כל עוד הילד אוכל- הכל בסדר, וכאשר הוא לא אוכל, או לא אוכל טוב- אנחנו מוטרדים.

והחשש הזה מנקר בנו יום יום, שעה שעה, ואנחנו מנסים בכל כוחנו- להציע לו אוכל בדיוק כפי שהוא אוהב, לאפשר לו לאכול מול הטלוויזיה, או באמבטיה- העיקר שיאכל, לפעמים נדמה לנו שהוא לא אכל כלום במהלך היום אז אנחנו משלימים לו ארוחות במהלך הלילה- כי הרי הוא חייב לאכול כדי לגדול.

 

וכבר ניסינו תחרויות, ומדבקות, ופרסים ושידולים- אבל שום דבר לא מייצר שינוי. אולי אפילו המצב הופך ונהיה גרוע יותר ויותר. והתסכול שלנו, והחשש מתגברים.

אז אנחנו כבר לגמרי בטוחים. לילד שלנו יש בעיות רגשיות שמובילות להפרעות אכילה.

 

ורגע לפני שאנחנו נכנסים לסחרחרה שאולי לא נזכור איך לרדת ממנה בזמן- בואו נדבר על זה.

 

נכון, מדובר בקושי תפקודי יומיומי ומשמעותי בהרבה מובנים. אבל האם בהכרח מדובר בקושי רגשי במקורו או שאולי אנחנו צריכים לפתוח את ההסתכלות שלנו גם לכיוונים אחרים?

 

על הסיבות להתפתחות קשיים באכילה בקרב תינוקות וילדים ועל איך הם מתבטאים.

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

האם לכל ילד יש קצב משלו להתפתחות?

ככל הנראה כן, אבל האם זה זהו מצב מומלץ?

יש מי שמאמין שלכל אחד יש קצב משלו,

יש מי דוגל בחשיבה האומרת שבסוף כולם הולכים,

ויש מי שבטוח שעד החתונה זה יעבור...

 

ואני מאמינה שיש חשיבות לזמן ולקצב. שתהליך ההתפתחות הוא תהליך על רצף של זמן ולא בכדי. ושהחשיבות לזמן ולקצב היא נגזרת של היעדים אליהם התינוק צריך להגיע.

 

לא, לא מדובר במי מגיע ראשון אל היעד, וודאי לא מדובר בהשוואה.

מדובר על תהליך נורולוגי מוטורי, חושי שאמור לתת לתינוק ולילד את מה שהוא זקוק לו כדי לתפקד בצורה מיטבית.

 

אבל זה לא רק עניין של התפתחות הגוף והמוטוריקה. מתברר שזה גם עניין של המוח. ושגם המוח זקוק להתפתחות שתתקיים על רצף ותהיה בתוך חלונות הזמן הנכונים.

שמבחינתו הזמן, הקצב והאופן בו התהליכים מתרחשים משפיע על התפקוד היומיומי של התינוקות והילדים.

 

אז כדי לדבר על העניין הכל כך מהותי הזה הזמנתי לאולפן את ד"ר אורנה גריבובה- ד"ר למדעי המוח שהיא גם מורה ליוגה.

שוחחנו על הקשר בין ההתפתחות המוטורית החושית להתפתחות המוח, על תקופות קריטיות להתפתחות, על איך המוח עושה תהליכי למידה ואיך הם קשורים לתהליך המוטורי,

על ההזנה לה זקוק המוח ועוד.

 

מוזמנים להאזין, להגיב, לשאול שאלות וכמובן לשתף.

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

הפעם בתוכנית מדברים ילדים, על דילמת המסכים.

 

הם נכנסו בסערה לחיינו והפכו למנצחים הגדולים של התקופה. הם באים במגוון צורות וגדלים והם לא פוסחים על אף גיל, גם לא על תינוקות בני מספר חודשים.

הם מספקים לנו הצצה לעולמות אחרים, מרחיבים את הידע שלנו, עוזרים לנו בקניות, בבישול ואפילו שומרים על הילדים. אנחנו לא יכולים לדמיין את החיים שלנו בלעדיהם, וודאי שלא בתקופה הנוכחית.

כן, הם שינו את חיינו באופן דרמטי והם כאן להישאר.

 

אבל, לצד היתרונות הגדולים שהם הביאו לחיינו, הנזקים הולכים ומתגברים- במגוון תחומים והשפעות תפקודיות, בריאותיות, פסיכולוגיות.

 

וכשמדובר בתינוקות וילדים- ההשפעות עוד יותר קריטיות, כי הן מתערבות בתהליך ההתפתחות ומותירות בו חותם.

 

על השפעות המסכים על ילדנו ועל הדרכים לשלב אותם בחיי היום יום.

מוזמנים להאזין, וכמובן לשתף.

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.

 

איך אתם מרגישים את הילד שלכם? האם הוא מרגיש לכם חזק או שאולי רך וגמיש?

האם הוא התפתח מהר? שאולי הוא מהמאחרים יותר?

איך המזג שלו? האם הוא אימפולסיבי או שאולי הוא נינוח ושקט- אולי קצת שקט מדי?

והאם הוא תזזיתי? מוסח בקלות? עובר מדבר לדבר? או שאולי הוא אוהב לשבת לאורך זמן ולשחק משחקי קופסא. הרבה הרבה זמן.

 

ולמה אני שואלת כל כך הרבה שאלות?

כי לכולן, לכולן יש מכנה משותף אחד והוא המתח השרירי.

 

את התוכנית הפעם אני מקדישה לאחד הנושאים הכי חשובים בהתפתחות והתפקוד של התינוקות והילדים- המתח השרירי.

 

מהו המתח השרירי?

מה ההשלכות של מתח מוגבר או נמוך?

ומה אפשר לעשות כדי לווסת אותו?

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.