על אכילה רגשית בקרב תינוקות וילדים

"הילדה שלי בת שנה וחצי ויש לה אכילה רגשית"- כך היא פתחה את שיחת הטלפון שלה איתי.

שאלתי אותה- "למה את חושבת שזו אכילה רגשית"?

"כי היא כל היום רוצה לאכול. כל פעם שהיא מתוסכלת, או משועממת היא מבקשת לאכול. ותמיד היא מבקשת עוד ועוד. אני יודעת שהיא בטוח שבעה אבל בכל זאת היא מבקשת עוד מנה ולא נרגעת עד שאני נותנת לה אותה".

ואיך את מרגישה עם זה שאלתי?

והיא ענתה, בכנות, "מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני הולכת לישון אני חושבת על האוכל של הילדה. מה יהיה היום? מה אני אכין לה וכמה? מה אני עושה לא נכון שהיא מרגישה כל הזמן צורך לאכול? לפעמים אני מרגישה שזה ממש משתלט עליה ואני לא יודעת איך לעזור לה. ובעיקר מה שמטריד אותי, זה מה יהיה כשהיא תהיה גדולה יותר? מה אז"?

 

המושג אכילה רגשית מתייחס לאכילה שאינה קשורה לתחושת רעב. כלומר, הצורך לאכול עולה בעקבות רגשות שונים שאנחנו חווים- כעס, תסכול, שעמום, חרדה, בלבול, עייפות.

כן, זו אכילה שמתבססת בין היתר על הקשרים רגשיים לא תקינים.

 

למה בין היתר?

כי כאשר מדובר בתינוקות וילדים שנמצאים בתהליכי גדילה והתפתחות אי אפשר לנתק אכילה רגשית מהיבטים התפתחותיים, הבטי ויסות, הרגלים והקשרים התנהגותיים שאנו עושים.

כאשר אנחנו מתייחסים לאכילה כבעיה רגשית, המענה שנחפש לה הוא רגשי.

כאשר נראה את ההקשרים הרחבים יותר- ההתפתחותיים, ההתנהגותיים, הבטי הויסות, נוכל לתת מענה מקיף איכותי ומדוייק יותר, ולרוב בעל השפעות חיוביות טובות הרבה יותר.

 

על איך מתפתחת אכילה רגשית מרגע הלידה ומה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי לווסת אותה?

 

 

איזה כיף שהגעתם לכאן.

אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:

אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il

מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.

מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"

וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.