March 19, 2021
דמיינו לכם ארוחת ערב משפחתית- כולנו, אנחנו והילדים יושבים מסביב לשולחן.
והשולחן מפיץ ריחות שונים, ויש הרבה רעש ובתוך כל זה מתנהלת שיחה.
ולפעמים אנחנו צוחקים, לפעמים האחד מתפרץ לדברי השני, אבל בסופו של דבר אנחנו מצליחים להחליף רעיונות, לצחוק, להתרגש, ולהנות.
איך זה קרה? איך זה שבתוך כל עומס הגירויים הזה הצלחנו לנהל שיחה ואפילו להנות?
כי עשינו תהליך של ויסות חושי!
הצלחנו בכל רגע ורגע לבחור לאיזה גירוי להפנות את הקשב ולהגיב לו בצורה מתאימה.
כי מה קורה כשאנחנו לא מצליחים לעשות תהליך של ויסות?
יתכן ונרגיש כל כך מוצפים מהגירויים שכל מה שנרצה לעשות זה להתרחק, להתבודד, להימנע מכל האינטראקציה סביבנו.
לפעמים ההצפה כל כך גדולה שממש נרגיש אותה בגוף- בכאב ראש, בדפיקות לב, בבחילה.
ולפעמים למרות שיש מסביבנו המון גירויים- אנחנו לא נרגיש בהם בכלל. ונרצה להגביר את המסיקה, ונדבר בקום רם, ואם האוכל לא חריף ממש, אבל ממש ממש- ככל הנראה שלא מספיק נרגיש את הטעם שלו.
וכל זה כשאנחנו מבוגרים ויש לנו כלים להתמודד.
אבל מה קורה כשהילדים שלנו מתמודדים עם קשיים בויסות החושי? אז ההשפעות מרחיקות לכת הרבה יותר.
בפרק הזה נבין את הילדים שלנו, אלה שמתקשים להיות מווסתים.
נבין איך כשהם אומרים לא הם אולי מתכוונים לכך שכואב להם, שמפחיד אותם, שמגעיל אותם,
ואיך כשהם מבקשים עוד ועוד ועוד זה לא תמיד מתוך רצון אמיתי אלא מצורך שהם לא מצליחים למלא.
על מהם קשים בויסות החושי, כיצד הם נגרמים ואיך אפשר להקל עליהם? מוזמנים להאזין
יש לכם שאלות? מוזמנים לשרשר לכאן.